שמעון פרס הוא גאון. מתחזה גאוני. כל חייו עמל על תדמיתו. התדמית באה במקום האיש. כמעט כל המאמרים שנכתבו עליו לרגל מחלתו נוגעים באיש המדומה, לא באיש האמיתי. כמו שאומרים האמריקאים: הוא כל-כך PHONEY, שזה הפך לאמיתי. לכאורה, יש בינו לביני קווי-דימיון אחדים. הוא מבוגר ממני ב-39 יום. הוא הגיע לארץ כמה חודשים אחריי, כששנינו … Read more
מטרת הציונות הייתה הקמת ישות לאומית חדשה של “העם היהודי” בארץ-ישראל. זה היה רעיון מהפכני. המיזם הציוני הצליח מאוד. ב-1948 היה הלאום העוברי חזק מספיק כדי ליצור מדינה. כך נולדה מדינת-ישראל. כאשר בונים בית, יש צורך בפיגומים. כאשר נגמר תהליך הבנייה, מפרקים את הפיגומים. אבל רעיון פוליטי אינו מסתיים בקלות. המוח האנושי עצל מטבעו, והוא … Read more
אני לא טיפוס קנאי, אבל עכשיו אני מקנא בגרמנים. אני מקנא בהם על אנגלה מרקל. מרקל עשתה מעשה המנוגד לחלוטין לאינטרס הפוליטי שלה. היא פתחה את שערי גרמניה לפני כמיליון פליטים, רובם מוסלמים, רבים מהם מסוריה הקרועה והשותתת דם. אין ציבור שיכול לקלוט מיליון זרים מבלי שיחוש באי-נוחות מסוימת. אבל למרקל יש אומץ-הלב הפוליטי הדרוש … Read more
משהו מוזר קורה לראשי השב”כ כאשר הם מסיימים את תפקידם. השב”כ הוא עמוד-התווך של הכיבוש הישראלי. הישראלים (היהודים) מעריצים אותו, הפלסטינים פוחדים מפניו. שרותי-הביטחון בעולם מכבדים אותו. הכיבוש לא היה יכול להתקיים ללא השב”כ. והנה פרדוקס: ברגע שראשי השב”כ נוטשים את השרות , הם הופכים לדוברי שלום. איך זה קורה? דווקא יש לכך הסבר הגיוני. … Read more
“תנו לי גנרלים שיש להם מזל!” קרא נפוליון. מה שמזכיר את היצירה “פאוסט” של גתה, שבה נאמר: “השוטים אינם מבינים שהמזל והכישרון קשורים זה בזה!” המזל יכול להיות נדיב מאוד. הוא גם יכול לגרום לאסונות. נדמה לי שאחד האלים או אחת האלות של יוון העתיקה חיסלו את קרבנותיהם בני-האנוש בכך שהעניקו להם מזל. המזל מביא … Read more
המחזה בנמל-התעופה בן-גוריון השבוע היה מדהים למדי.יותר מאלף אוהדים נלהבים באו לקבל את פניהם של שני ספורטאי הג’ודו שזכו באולימפיאדה במדליות ארד. הייתה זאת קבלת-פנים סוערת מאוד. הקהל התלהב, נדחק, צרח, דחף, נופף באגרופים. הג’ודו אינו הספורט הפופולרי ביותר בישראל. חובבי-הספורט שלנו ממלאים את מגרשי הכדורגל, וגם את מגרשי הכדורסל. אבל דווקא בשני ענפי-ספורט אלה … Read more
אילו הייתי קריקטוריסט, הייתי מצייר את ישראל כמו צינור. מהצד האחד זורמים היהודים פנימה, בעידודם הפעיל של האנטישמים והמוסדות הציוניים. מהצד השני של הצינור זורמים ישראלים צעירים ומאוכזבים החוצה, כדי להתנחל בברלין או במקומות אחרים בעולם. נדמה לי שמספר העוזבים שווה בערך למספר הנכנסים. מזה שבועות אחדים אני מרגיש כמו ילד שזרק אבן לאגם. טבעות … Read more
ב-28 ביוני, 1914, ערך יורש-העצר האוסטרי, הארכי-דוכס פרנץ פרדיננד, ביקור ממלכתי בסאראייבו, בירת בוסניה, שהייתה אז מחוז בממלכה האוסטרית. שלושה סרבים צעירים, תושבי בוסניה, החליטו להתנקש בחייו, כדי להשיג את צירוף בוסניה למדינה הסרבית. השלושה זרקו פצצות לעבר המכונית שבה נסע הדוכס. שלושת הנסיונות נכשלו. מאוחר יותר נתקל אחד המתנקשים, לאומן סרבי קיצוני בשם גברילו … Read more
אז הגענו לזה. דונלד טראמפ או הילרי קלינטון יהיה/תהיה הנשיא/ה שלנו. “שלנו”? אינני אזרח ארצות-הברית, ואין לי שום חשק להיות כזה. אבל אני חי בעולם שבו ארצות-הברית היא מעצמת-העל היחידה. כל החלטה שלה משפיעה באופן ישיר או עקיף על חייו של כל אדם בתבל. כאזרח ישראלי, אני מושפע מהחלטות ארצות-הברית הרבה יותר מרוב בני-האדם. לא … Read more
כאשר מדינת ישראל הייתה צעירה, אורי זוהר ואריק איינשטיין הציגו מערכון שהפך לקלאסי: שני ערבים עומדים על שפת-הים ומקללים סירה מתקרבת של עולים יהודים חדשים. אחר-כך: שני יהודים עומדים על שפת-הים ומקללים סירה מתקרבת של עולים חדשים מפולין. אחר-כך: שני עולים מפולין עומדים על שפת-הים ומקללים סירה מתקרבת של עולים חדשים מגרמניה. אחר-כך: שני עולים … Read more