כאשר נישאו הוריי בגרמניה, ערב מלחמת-העולם הראשונה, בין המתנות הייתה תעודה שהעידה שניטע עץ על שמם בארץ-ישראל. אבי היה ציוני מגיל צעיר. באותם הימים התהלכה בגרמניה בדיחה יהודית: “ציוני הוא יהודי הלוקח כסף מיהודי שני כדי ליישב יהודי שלישה בפלסטינה.” אבי לא חלם באותה עת על האפשרות שהוא עצמו יהגר לארץ. בזמן ההוא לא היו … Read more
בתקופה שבה גלה הנביא מוחמד מהעיר מכה לעיר מדינה, עמד המואזין הראשון על גג ביתו של הנביא וקרא לקהל המאמינים לבוא לתפילה. הוא גם השמיע את קריאתו תוך כדי הליכה ברחוב. כאשר האיסלאם הפך לדת המדינה, נבנו צריחים. התכלית המקורית של הצריח הייתה לאוורר את המסגד, להניח לאוויר החם לצאת ולאוויר הקריר להיכנס. המואזין טיפס … Read more
ההלם הראשון חלף. “הנשיא הנכנס טראמפ”. אני מתרגל בהדרגה לצירוף-המילים הזה. אנחנו נכנסים לתקופה של אי-ודאות מוחלטת. אנחנו, הישראלים, והעולם כולו. מאנשים קשי-יום ועד לראשי המדינות. איש אינו יודע מה יקרה. אך קודם כל עלינו להיפרד מברק אובמה. למען האמת, אני מחבב את האיש. יש בו משהו אצילי. זקוף. ישר. אידיאליסטי. כאשר המצלמה הראתה אותו … Read more
הנשיא טראמפ. אני עדיין בהלם. אך מוטב שאתרגל לזה. זו איננה עוד אחת ממערכות-הבחירות בארצות-הברית. חוויתי בחיי רבות כאלה. לאחדות היו תוצאות שמצאו חן בעיני, לאחדות לא. אבל מערכה זו שונה לחלוטין. זוהי רעידת-אדמה, המשנה את פני כדור-הארץ. איך זה קרה? ומדוע היו התוצאות כל-כך בלתי-צפויות? הן היו בלתי-צפויות בגלל הפולחן הפגני של סקרי דעת-הקהל. … Read more
מי ינצח בבחירות האמריקאיות בעוד שלושה ימים? אני יודע בביטחון. אין צורך לשאול את סקרי דעת-הקהל. הם מדוייקים כמו הבדיקות במעי החיות שערכו כוהני-הדת ברומא העתיקה או מפות הכוכבים של האסטרולוגים בימינו. המנצחת תהיה מפלגת הרעב”ם – מפלגת הרע במיעוטו. או, במקרה הזה, מועמד הרע במיעוטו. לא מצביעים בעד המועמד הטוב ביותר, אלא נגד המועמד … Read more
מה יעשה דונלד טראמפ אם יפסיד בבחירות בעוד שבוע וחצי, כפי שמנבאים כמעט כל הסקרים? הוא כבר הודיע: הוא יכיר בתוצאות – אבל רק אם ינצח. זה נשמע כמו בדיחה. אבל זה רחוק מאוד מלהיות בדיחה. טראמפ הכריז כבר שהבחירות מזויפות, שהמתים מצביעים (וכל המתים תומכים בהילרי קלינטון), שוועדות-הקלפי משוחדות ושמכונות-ההצבעה מזייפות. לא, זאת לא … Read more
שמעון פרס היה נהנה מזה. מלחמה ציבורית קמה על הלווייה שלו. חברי-הכנסת הערביים לא השתתפו. אז מה? גם אני לא השתתפתי. פרס ואני לא חיבבנו זה את זה, והשתתפותי בלווייה הייתה בבחינת צביעות. אני לא אוהב צביעות. חברי-הכנסת של הרשימה המשותפת החליטו להחרים את האירוע. הם טענו שפרס הקדיש את מרבית חייו למלחמה בערבים בכלל, … Read more
אני כותב את המאמר הזה (אלוהים יסלח לי) ביום-כיפור.בדיוק לפני 43 שנים, ברגע זה ממש, האזעקה התחילה לצפור. ישבנו בסלון דירתי, המשקיף על אחד הרחובות הראשיים של תל-אביב. העיר הייתה שקטה לגמרי. לא היו מכוניות. לא הייתה תנועה מכל סוג שהוא.ילדים אחדים רכבו על האופניים שלהם, דבר המותר ביום-כיפור. בדיוק כמו עכשיו. רחל אשתי, אני … Read more
דויד בן-גוריון לא נקבר בחלקת “גדולי האומה”, אלא לצד אשתו פולה בשדה-בוקר, המקום שאהב. שמעון פרס, תלמידו וממשיך דרכו, לא נקבר לצד אשתו, סוניה, בבן-שמן, המקום שאהבה, אלא בחלקת “גדולי האומה”. כפי שציין מאיר שלו, זהו כל ההבדל. לא השתתפתי בהילולה שליוותה את הלווייתו. הילולה די מגוחכת, בסך הכל. כל מי שאי-פעם החליף איתו מילה … Read more
אבו-מאזן לא השתתף בפגישה הראשונה שלי עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה, במהלך מלחמת-לבנון הראשונה. זאת הייתה, כזכור, הפגישה הראשונה של ערפאת עם ישראלי. כעבור חודשים אחדים, בינואר 1983, נקבעה לנו פגישה עם ערפאת בתוניס. היינו שלושה – האלוף (מיל) מתי פלד, מנכ”ל האוצר (בדימוס) יעקוב ארנון ואני, שליחי “המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני”. בנמל-התעופה של … Read more