אני עדיין מחכה מה-13ביולי, 2002, ועד עכשיו שהמנהל האזרחייתן לי אשרת נסיעה דרך שדה התעופה בן-גוריון.גם הרבה אנשים ואירגונים בינלאומיים פנו אל המנהל האזרחיוביקשו שיעניקו לי את אשרת הנסיעה.בהמשך מצורפים שני המכתבים האחרונים שנשלחו לאלופים עמוס גלעד ודב צדקה.
הודעה מס’ 1:
תאריך: שבת, 6 ביולי 2002
הנושא: קאוטר סלאם
אל: info@amnesty.ca
אמנסטי אינטרנשיונל היקרים,
אני יועצת שיקומית מקצועית (רשיון מס’ R-10100 MAN ), עובדת בואנקובר קנדה.כמו כן הנני כותבת מקצועית ופירסמתי מאמרים רבים וספר אחד בנושאי ליקויי תפקוד.כארגון שאכפת לו מהפרת זכויות אדם, הייתי רוצה להתריע בפניכם על המצב בונמצאת העיתונאית המקצועית, קאוטר סלאם. היא מתגוררת בחברון,תחת הכיבוש הישראלי ונתקלת בתנאים ברוטליים, הטרדה מינית וחוסרכבוד אנושי בכל יום. הגב’ סלאם הינה עיתונאית מכובדת שרק מחפשתמקלט במקום כלשהו בו תוכל לחיות ולעבוד בשלווה.
יש לה גם צורך דחוף בעזרה רפואית ומבקשת לטוס דרך שדה התעופה בן-גוריון מחר.אנא, אם יש משהו שביכלתכם לעשות כדי לעזור לה, אני מפצירה בכם לעשותו.אתם יכולים לגשת למידע שברשותה דרך אתר האינטרנט הבא: .www.gush-shalom.orgתודה לכם על תשומת הלב לנושא חמור זה.
בברכה,
אילנה מנדל, MA, RRP