מה הסעיר השבוע את אזרחי ישראל? מה הצמיד אותם למקלטי הרדיו והטלוויזיה? מה גרם להם לחטוף את העיתונים בקיוסקים? הדרמה בכנסת, כאשר היה נדמה שחברי-הבית יפעלו בניגוד לחוקי הטבע ויפטרו את עצמם? הפרת התהדייה בגבול עזה, אחרי הוצאתם להורג של פעילי הג’יהאד בשכם? המשא-ומתן לשלום עם סוריה? הדיונים על חילופי השבויים עם חמאס בדרום ועם … Read more
ולפתע: שקט. אין צבע אדום. אין קסאמים. אין פצמ”רים. הטנקים לא שועטים. המטוסים לא מפציצים. בשדרות אפשר לנשום לרווחה. ילדים יוצאים מהבית. התושבים שגלו לערים אחרות חוזרים הביתה. הציפורים שוב מצייצות. ומה התגובה? פרץ של שמחה? ריקודים ברחובות? תרועות לראש-הממשלה ולשר-הביטחון שנפל להם סוף-סוף האסימון? מה פתאום! למה מה קרה? הפרצוף הלאומי מעקם את אפו. … Read more
ראש ממשלת קנדה יצא השבוע בהכרזה דרמטית בפרלמנט: הוא ביקש סליחה מהאוכלוסייה הילידה בארצו על העוולות שנעשו לה על-ידי ממשלות קנדה לדורותיהן. כך מנסה קנדה הלבנה לעשות שלום עם העמים הילידים, שאת ארצם כבשו אבותיה ושאת תרבותם ניסו שליטיה להכחיד. בקשת סליחה על עוולות העבר היא חלק מהתרבות המדינית של ימינו. זה לעולם אינו צעד … Read more
אחרי חודשים של מאבק קשוח, מרוץ חסר-רחמים, ניצח ברק חוסיין אובמה את יריבתו המרה והעקשנית, הילארי קלינטון. הוא חולל את הנס שלא ייאמן – בפעם הראשונה בהיסטוריה נבחר אדם שחור למועמד ריאלי לנשיאות המדינה החזקה ביותר בעולם. ומה היה הדבר הראשון שעשה אחרי הניצחון המהמם? הוא רץ לוועידת השדולה הפרו-ישראלית, איפא”ק, ונשא שם נאום של … Read more
אינני יכול להגיד שאי-פעם סימפטתי את אהוד אולמרט. אבל עכשיו אני כמעט מרחם עליו. לא נעים לראות איך עטים עליו, כמו תנים וצבועים על גווייה. וזה גם מעורר כמה מחשבות. האם אולמרט היה אדם יחיד בגן-עדן זה? בהחלט לא. הסיפורים על המעטפות, הסיגרים והסוויטות במלונות-פאר כובשים את הדמיון, אך הנהנתנות של אולמרט אינה שונה מזו … Read more
“בריחה קדימה” קוראים לזה הגרמנים. כשהמצב נואש, התקף! במקום לסגת, התקדם! כשלא נותר עוד כל מוצא, הסתער! השיטה הזאת הצליחה במלחמת 1948. בסוף חודש מאי התקדם הטור המצרי לעבר תל-אביב. מולו עמדנו, שורה דקיקה של חיילים, בלי נשק רציני. ואנחנו התקפנו. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. איבדנו הרבה חברים. אבל את המצרים עצרנו. עכשיו … Read more
באחרונה אנחנו מוצפים בידידים. גדולי העולם בעבר ובהווה עומדים בתור כדי להחמיא לנו, להתחנף אלינו, ממש להתפלש בעפר רגלינו. “אלוהים, עזור לי להתגונן בפני ידידיי, באויביי אטפל בעצמי!” אומרת האמירה הישנה. אותי זה מגעיל. נקח את הדוגמה של הקאנצלרית הגרמנית, הגברת אנגלה מרקל, שעלתה לרגל לירושלים. ההתרפסות שלה הייתה חפה מכל ביקורת והגיעה לשיאים חדשים … Read more
באחד הימים, אני מקווה, תקום פה “ועדת אמת ופיוס”, כמו בדרום-אפריקה. היא תהיה מורכבת מהיסטוריונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים. תפקידה יהיה לקבוע מה באמת קרה בארץ הזאת ב-1948. במשך 60 השנים שעברו מאז, כוסו אירועי המלחמה בשכבות על גבי שכבות של תעמולה ישראלית ופלסטינית, יהודית וערבית. דרוש מאמץ כמו ארכיאולוגי כדי להגיע אל שכבת היסוד. גם … Read more
תמיד כשאני שומע את המלים “לכן התכנסנו כאן…” בקולו של דויד בן-גוריון, אני חושב על איסר ברסקי. בחור-חמד, אחיה הקטן של ידידה. בפעם האחרונה פגשתי אותו בקיבוץ חולדה ליד חדר-האוכל, ביום השישי, ה-14 במאי, 1948. בלילה היינו אמורים להתקיף את אל-קובאב, כפר ערבי בכביש הראשי לירושלים, ממזרח לרמלה. היינו עסוקים בהכנות. ניקיתי את הרובה הצ’כי … Read more
מלחמה עם סוריה? שלום עם סוריה?פעולה צבאית גדולה נגד חמאס ברצועת-עזה? תהדיה (הפסקת-אש) עם חמאס? התקשורת שלנו דנה בנושאים אלה בלי התרגשות, כאילו היו אופציות שוות. כמו אדם באולם-תצוגה הבוחר בין שתי מכוניות. זו טובה וזו טובה. אז מה כדאי לקנות? ואיש אינו צועק שמלחמה היא שיא השיאים של איוולת. קארל פון-קלאוזביץ, הוגה-הדעות הצבאי הנודע, … Read more