הקרב הסתיים. האבק שקע. ממשלה חדשה נכנסה לתפקידה – ממשלה מגוחכת ומפחידה כאחת.זה הזמן לספירת מלאי. התוצאה נטו היא שישראל ויתרה על כל יומרה שהיא חפצה בשלום, ושהדמוקרטיה הישראלית ספגה מכה שממנה אולי לא תחלים לעולם. שום ממשלה בישראל לא רצתה באמת בשלום – בשלום שהוא אפשרי. יתכן שממשלת רבין יצאה מכלל זה. השלום פירושו, … Read more
לפני ימים אחדים שודר בערוץ 10 מחקר של רביב דרוקר על מלחמת לבנון השנייה. למרות שהמחקר לא היה מעמיק עד הסוף, הוא סיפק תמונה טובה של מה שהתרחש באמת. שלושת מקבלי-ההחלטות הישראלים הבכירים דיברו באופן חופשי. בלשון המעטה, התמונה הייתה מטרידה מאוד. אפשר גם לומר שהייתה מבהילה. המסקנה העיקרית מהתחקיר היא שכל המנהיגים באותה עת … Read more
נראה שבנימין נתניהו נמאס על כולם. כמו שרה’לה, זו שידה בכל. לפני שבעה שבועות בלבד היה נתניהו המנצח הגדול. בניגוד לכל הסקרים, הוא נחל ברגע האחרון ניצחון מפתיע והשיג 30 מנדטים. הוא השאיר את מפלגת-העבודה (הידועה גם כ”מחנה הציוני”) הרחק מאחוריו. העובדה היא שהכסאות הנוספים לא באו לו מהשמאל. הם באו מהמפלגות המתחרות בימין. זה … Read more
יש שתי דעות על בנימין נתניהו. קשה להאמין ששתיהן מדברות על אותו אדם. דעה אחת היא שנתניהו הוא פוליטיקאי רדוד, חסר רעיונות ואמונות, שכל מטרתו היא להישאר בשלטון. נתניהו זה הוא בעל קול טוב ובעל הכישרון לנאום נאומים רדודים בטלוויזיה, נאומים שאין בהם שום תוכן אינטלקטואלי – וזהו זה. נתניהו זה הוא “לחיץ” (מילה שכאילו … Read more
זה מחזה די מגעיל. הימין הישראלי נחל ניצחון מוחץ. (בדיקה מדוקדקת יותר מגלה שהניצחון לא היה כל-כך מוחץ. בעצם לא היה כלל ניצחון. ההישג המוחץ של הליכוד הושג על חשבון שאר מפלגות הימין.) הגוש הימני כולו לא צמח כלל. כדי ליצור רוב קואליציוני, הוא זקוק למפלגתו של משה כחלון, שרוב בוחריו היו שמאליים יותר מאשר … Read more
השבוע זכיתי בתואר מפוקפק: פסק-דין תקדימי של בית-המשפט העליון נקרא על שמי.זהו כבוד שהייתי מוותר עליו בשמחה. שמי הופיע בראש רשימת העותרים, עמותות ויחידים, שביקשו מבית-המשפט לבטל חוק שנחקק על-ידי הכנסת. אין לישראל חוקה כתובה. מצב בלתי-רגיל זה נוצר מכיוון שדויד בן-גוריון, שהיה חילוני אדוק, לא הגיע לידי פשרה עם החרדים, שטענו כי התורה היא-היא … Read more
התגובה הראשונה שלי אחרי הבחירות הייתה: “אוי, רק לא ממשלת אחדות!” במאמרי הראשון אחרי הבחירות הקדשתי חלק גדול מהמאמר לסכנת “ממשלת-אחדות-לאומית”, למרות שבאותה עת היה נראה שאפשרות זו רחוקה מאוד. ואולם, כאשר הסתכלתי במספרים, גבר בי חשד מטריד: זה נראה כמו משהו שיסתיים בהתחברות הליכוד ומפלגת-העבודה. עכשיו, לפתע פתאום, האפשרות הזאת הרימה ראש. כולם מדברים … Read more
אני מוכרח לפתוח בווידוי מזעזע: אני לא מפחד מפני הפצצה הגרעינית האיראנית. אני יודע שזה הופך אותי לאדם לא-נורמלי, כמעט הזוי. אבל מה אני יכול לעשות? אני לא מסוגל לפחד מהפצצה, כמו ישראלי אמיתי. אני מנסה ומנסה, אך הפצצה האיראנית אינה גורמת לי להיות היסטרי. אבי לימד אותי איך לעמוד בפני סחיטה: תאר לעצמך שהאיום … Read more
בבחירות 2015 צעדה המדינה צעד גדול בדרך לשקיעתה. הרוב הכריע בעד מדינת-אפרטהייד בין הים והירדן, שבה תגווע הדמוקרטיה בקצב גובר והולך. פסק-הדין עדיין איננו סופי. ישראל הדמוקרטית הפסידה בקרב. היא עדיין לא הפסידה במלחמה. אם לא יוסקו הלקחים, ישראל הדמוקרטית תפסיד גם במלחמה. כל דברי ההצטדקות וטענות האליבי של השמאל לא יועילו. חשובה רק השורה … Read more
משיח לא בא וביבי לא הלך. זוהי התוצאה העצובה. תוצאה עצובה, אך לא סוף העולם. כמו שאומרים האמריקאים: “היום הוא היום הראשון של שארית חייך.” הייתי אומר: “היום הוא היום הראשון של הקרב על הבחירות הבאות.” הקרב להצלת המדינה צריך להתחיל ברגע זה. יש אומרים שהדרך הטובה ביותר עכשיו היא ממשלת אחדות לאומית. זה נשמע … Read more