בקולנוע חשוך שומעים אשה צועקת: “היי, תוריד את הידיים! לא אתה - א ת ה !”
בבדיחה ישנה זו טמונה תמצית המדיניות האמריקאית לגבי החימוש הגרעיני במזרח התיכון. “היי, אתםשם, עיראק ולוב ואיראן, תורידו את הידיים. לא את, ישראל.” סכנת החימוש הגרעיני שימשה עילהמרכזית לכיבוש עיראק. נגד איראן מופעלות סנקציות, ולוב כבר נכנעה ופירקה את מתקניה.
אז מה עם ישראל?
השבוע הסתבר שהאמריקאים הם שותפים מלאים ביצירת “האופציה הגרעינית” שלנו. איך זה נודע? בעזרתמרדכי ואנונו, כמובן.
במשך כל השבוע נערך בישראל פסטיבל סביב האסיר, שיצא ביום רביעי לחופשי. מערכת-הביטחון לא חדלהלרדפו גם אחרי 18 שנות מאסר, מהן 11 בבידוד מוחלט - עונש “אכזרי וברברי”, כפי שהגדיר זאתואנונו עצמו ברגע צאתו מהכלא. עם “שיחרורו”, הוטלו עליו מגבלות מרחיקות-לכת לפי תקנות-החירוםהבריטיות, אשר ראשי הישוב הגדירו אותן, בשעתו, כ”גרועים מחוקי הנאצים”.
לא, חלילה, מתוך נקמנות! אנשי-הביטחון הכריזו מעל כל במה שזאת לא נקמה על הבושות שגרם ואנונולשירותי-הביטחון, וגם לא סתם התעללות, אלא צורך בטחוני חיוני. אסור להניח לו לצאת מהארץ או לדברעם זרים ועיתונאים, מפני שיש לו סודות המסכנים את ביטחון-המדינה.
הכל מבינים שאין לו שום סודות. מה יכול טכנאי לדעת אחרי 18 שנים בכלא, שנים שבהן התקדם המדע הגרעיניבצעדי-ענק?
אבל לאט-לאט מתברר מהו החשש האמיתי של מערכת-הביטחון: ואנונו מסוגל לחשוף את השותפות ההדוקה עםארצות-הברית בפיתוח החימוש הגרעיני של ישראל. וזה הדאיג את וושינגטון עד כדי כך, שהאיש האחראיבמשרד-החוץ האמריקאי לענייני “פירוק-החימוש”, תת-שר-החוץ ג’ון בולטון, בא בעצמו לישראל לרגלהמאורע. ואנונו, כך מסתבר, עלול לגרום נזק גדול למעצמת-העל האדירה. היא לא רוצה להופיע בעולםכאותה גברת בקולנוע החשוך. (אגב, בולטון זה תומך בחבורת הניאו-שמרנים היהודיים, הממלאים תפקידמרכזי בממשל בוש. הוא מתנגד לפירוק החימוש של ארצות-הברית ובנות-החסות שלה, ונשתל במשרד-החוץבניגוד לרצונו של שר-החוץ עצמו.)
בדברים הקצרים שהשמיע לתקשורת בעת שחרורו הספיק ואנונו לזרוק לחלל אמירה תמוהה: שנערת-הפיתוישהביאה לחטיפתו לא הייתה כלל סוכנת המוסד, כפי שמקובל להניח, אלא סוכנת הסי-איי-אי. מדוע היה לוכל-כך דחוף להודיע זאת?
מהרגע הראשון היה משהו גרוטסקי בפרשת ואנונו.
כששמעתי בפעם הראשונה על האיש, הייתה מחשבתי הראשונה שהוא סוכן המוסד. כל הפרטים הצביעו בכיווןהזה. וכי איך אפשר להסביר, שטכנאי פשוט יצליח להחדיר מצלמה למקום הסודי והשמור ביותרבמדינת-ישראל? ושיצלם בתוכו באין מפריע מאות תצלומים? ושזה יהיה דווקא איש שכל הסטודנטיםבבאר-שבע הכירו אותו כאיש השמאל הקיצוני, המבלה את זמנו בחברת סטודנטים ערביים? ושיאפשרו לאישהזה לצאת מהארץ, עם מאות התצלומים שבידו? ושיניחו לו להתקשר עם עיתון בריטי ולמסור למדענים חומרשאיפשר להם להסיק שיש בידי ישראל 200 פצצות גרעיניות?
אבסורד, לא? אבל זה הגיוני לגמרי, אם מניחים כי ואנונו פעל מלכתחילה בשליחות המוסד. הגילוייםשלו בעיתון הבריטי לא זה בלבד שלא הזיקו לממשלת ישראל, אלא להפך. הם הגבירו את כוח-ההרתעה שלישראל, מבלי לחייב את ממשלת-ישראל, שיכלה להכחיש אותם.
גם ההמשך חיזק את ההנחה הזאת. בעודו בלונדון, באמצע מהלך פרסום גילוייו, וביודעו שחצי תריסרשירותי-ביון עוקבים אחרי כל תנועה שלו, פיתח ואנונו רומן עם אותה סוכנת. הוא התפתה לנסוע איתהלרומא, שם נחטף, סומם והובא לארץ בספינה. האם יכול אדם להיות כל-כך נאיבי? האם אדם סביר היה נכנסלמלכודת כל-כך פרימיטיבית? לא סביר. משמע שכל הפרשה לא הייתה אלא סיפור-כיסוי קלאסי.
אבל כאשר התפתחה הפרשה, ונודעו פרטים על ההתעללות היומיומית באיש, במשך שנים, נאלצתי לוותר עלהתיאוריה הראשונה. הוכרחתי להכיר בעובדה ששירותי-הביטחון שלנו הם עוד יותר טיפשים מכפישהאמנתי (לא האמנתי שזה אפשרי), שכל הדברים הנ”ל קרו באמת ובתמים, ושמרדכי ואנונו הוא אדם ישרואידיאליסטי, אם כי נאיבי להפליא.
אין לי ספק שהרקע שלו עיצב את אישיותו. הוא בן למשפחה מרובת ילדים, שהייתה מבוססת במרוקו אך הגיעהבארץ למעברה, ומשם לחיי דלות בבאר-שבע. בכל זאת הצליח להגיע לאוניברסיטה ולהשיג תואר שני, הישגמכובד מאוד, אך סבל, כנראה, מההתנשאות והדעות הקדומות של עמיתיו האשכנזים. אין ספק שזה עזר לולהגיע לחוגי השמאל הקיצוני, שם לא רווחו דעות קדומות כאלה.
חבורת הכתבים לענייני ביטחון ושאר פרשנים, המחוברים לעטיני שירותי-הביטחון, כבר הפיצו בכלכלי-התקשורת שוואנונו “מדמיין לעצמו דברים”, שהחזקתו הממושכת בבידוד גרמה לו “לשכנע את עצמובאמיתות כל מיני בדיות”, ושהוא עלול “להמציא כל מיני שקרים”. כלומר: העניין האמריקאי.
על רקע זה מובן, פתאום, מדוע הוטלו עליו המגבלות החמורות, הנראות במבט הראשון מטורפות לגמרי.האמריקאים, מסתבר, מודאגים, ושירותי-הביטחון הישראליים נאלצים לרקוד לפני החליל שלהם. בשוםפנים אסור לעולם לשמוע, ועוד מפי מקור אמין, שהאמריקאים הם שותפים מלאים בחימוש הגרעיניהישראלי, בשעה שהם מתחזים כאלופי אי-ההפצה של נשק גרעיני.
כאמור: “לא אתה! א ת ה!”