קיבלתי ויזה מיוחדת המאפשרת לי לנוע בכל רחבי אירופה.אבל אני עדיין מתגוררת ב’גיהנום תוצרת ישראל’ הסגור שלי,מחכה להוד מלכותם, המנהל האזרחי, שיתן לי אישור לצאת דרך נמלהתעופה בן-גוריון!!
אני לא טרוריסטית, או מתאבדת מתפוצצת, והממשלה הישראלית בטוחה בכך,אבל הבעיה שלי עם מדינת ישראל “הדמוקרטית” היא להיות “עיתונאית”,פעילת שלום ומגנה על זכויות האדם!! זה מספיק כדי להפיל עלי האשמהגדולה ורצינית במדינת החוק “ישראל”!!
להיות עיתונאית הנושאת את האמת באמצע ה”מלחמה” זו האשמה מס’1במדינה הדמוקרטית!!
להיות פעילת “שלום” באמצע “מהנדסי” הדם, זו האשמה מס’2 במדינההתרבותית!!
להיות מגינה על “זכויות האדם” באמצע “יער החיות” זו האשמה מס’3במדינת החוק!!
בגלל כל זה מגיע לי להיות חסרת בית מול ביתי, או להיות במעצר בית,לחיות ב”גיהנום” עלי אדמות עם חיילי צה”ל שכובשים את גג הבית שלי בחברון!!
ב-13 ביוני,2002 , שוחחתי עם מנהל המנהל האזרחי, האלוף דב צדקה,בנוגע לגישה שלי לנמל התעופה בן-גוריון, וקיבלתי תגובה חיובית,שמעתי אותו מדבר במילים חביבות, הוא יעץ לי לשלוח לו פקס הכולל מידע נוסף,ועשיתי זאת, אבל עדיין לא קיבלתי את תשובתו,אולי המנהל האזרחי החליט לתת לי אישור לגור מעל לירח במקום לתתלי גישה לנמל התעופה כדי שאוכל לטוס לאירופה!! למה לא, המנהל האזרחי,תחת הכיסוי של מערכת ה”שב”כ”, לוקח בחשבון את האינטרסים האנושייםשל הפלסטינים כדי להקל על חייהם??!
המכתב הבא נשלח לאלוף דב צדיקה.
אל: האלוף דב צדיקה
מאת: קאוטר סלאם
הנדון: אישור יציאה דרך נמל התעופה בן-גוריון
תאריך:18 ביוני 2002
אלוף יקר,
כפי שידעתי אותך ביום חמישי שעבר, ה-13 ביוני 2002,
אני מתכננת לטוס לוינה בסביבות ה-1 ביולי 2002. אני מבקשת התחשבותאנושית כדי להעניק לי אישור נסיעה שיאפשר לי לעבור דרך נמלהתעופה בן-גוריון. אני מקווה שלא תשתהה במתן האישור.
בגלל סיבות אנושיות אני לא יכולה להשאר יותר כאן,לראות ולדווח על אנשים שהורגים זה את זה כאילו שאינם בני אדם.
כעיתונאית וכאישה סבלתי טראומה שנגרמה לי ע”י חיילי צה”ל שכבשואת גג ביתי, הדם, והאנשים הקיצוניים בחברון.
אני בוכה בשביל הפלסטינים והישראלים ומקווה שיום אחד כולם יעשושלום וצדק ויחיו יחד כשכנים.
אני מקווה שתענה ותאשר את הבקשה הזו בקרוב.
תודה רבה
קאוטר
הגב’ שלומית לוסקי ענתה לי באי-מייל ב-22 ביוני 2002
קאוטר היקרה,
אני מחזיקה אצבעות שתוכלי לקבל את הויזה כדי ליסוע לוינה.מה קורה עם הממשלה שלי? האם מרשים לך את חופש הדיבור?אנחנו הופכים לאיטנו ל”דיקטטורה”… בקרוב ירדפו ישראלים בגלל דיעותיהם.
אני שמחה שלאחר כל מה שאת עוברת, את לא שונאת את כל הישראלים.
אני מקווה שנוכל להפגש יום אחד.
דרך אגב, שמי הוא שלומית ולא הלנה.
תהיי חזקה,
שלומית