| חזרתי לעראקיב ביתיהיכן נולד אבי וסבירעים לקחו את אוהליאת האוכל והמים שליאפילו השמיכה וכרית ראשיאורחים דבר לא שתו אצליכי הסוכר והקפה לא הושארו ברשותיעצוב, עצוב לי מאוד כי הייתי לבדיוכך רעים מלחמה עשו נגדיבולדוזרים, רובים ושוטרים באו להפחידניאפילו אנדרטה שבניתי בידיהם הרעים, הרסו קברו בשטחישקלים רבים בוזבזו במלחמה נגדיפצצת דימונה הטילו על ראשיאך לעולם לא אמות אנילא אמות אניכי בשמים ובארץ מרחפת רוחי |
להזמנה לסמינר מחאה ולימוד שבת 14.4.07 לחצו כאן