גופה שנמצאה בידי כפריים בשדות באזור נידח בדרום הונגריה זוהתה כגופתו של ישעיהו תומא שי”ק, ממייסדי תנועת הסרבנות בישראל עוד בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, אשר היה במשךשנים רבות דמות ידועה בכל הפגנות המחאה באזור תל אביב. דובר המשטרה ההונגרית אמר כי ישנם סימנים ששי”ק נהרג מפגיעת טרקטור או קומביין, אך נסיבות המקרה עדיין נחקרות בידי המשטרה שטרם עלתה על עקבותהפוגעים. לבני משפחתו וידידיו של שי”ק בישראל נודע על מותו רק יותר משבוע לאחר המקרה.
תומא שי”ק נולד בבודפסט בשנת 1939. כאשר היה בן חמש נכבשה העיר בידי צבאות גרמניה הנאצית והתושביםהיהודים נכלאו בגטו. שי”ק הופרד מאמו שנכלאה בתנאים קשים בידי המיליציה הפאשיסטית, ואילו דודהאהוב ורבים מבני משפחתו נלקחו לאושוויץ ונרצחו שם. ” ישנם אנשים שחוויות השואה הביאו אותם לאמונהבכוחניות ורצון להיות ‘זאבים בעולם של זאבים’. אותי, מה שעברתי בילדותי הביא אותי להיות הומניסטהמתנגד לכל דיכוי וכל אלימות, בכל מקום ובכל זמן” נהג שי”ק לאמר לידידיו.
בשנת 1950, כאשר היה בן 11, הגיע שי”ק עם אמו לארץ. בני המשפחה שוכנו בחורבות הכפר הפלסטיני ברברה שםהוקם מאחור יותר קיבוץ מבקיעים מדרום לאשקלון, סמוך לגבול רצועת עזה. ” גרנו בבנין שהיה מקודם ביתהספר של הכפר. כאשר שאלתי מה קרה לילדים שלמדו בבית הספר הזה, ענו לי בהתחמקויות. כשבאתי לארץ לאידעתי דבר על הערבים ועל נסיבות הסכסוך, אך בהדרגה הבנתי כי נגרם עוול קשה לאנשים שגרו כאן לפני 1948″ סיפר שי”ק.
כבר בצעירותו גיבש לעצמו תומא שי”ק השקפת עולם הומניסטית המתנגדת ללאומים, למדינות ולצבאות באשרהם. הוא לא ראה עצמו כיהודי, כהונגרי או כישראלי – אלא כבן אנוש שנאמנותו נתונה לאנושות כולה. כאשרהגיע לגיל שמונה עשר, בשנת 1957, הוא סירב להתגייס לצה”ל והפך לאחד מסרבני המצפון הראשוניםבתולדות המדינה. יחד עם קבוצה של פציפיסטים נוספים הוא הקים את תבס”ם (תנועה בינלאומית לסרבנימלחמה מטעמי מצפון) ובמסגרתה העניק הדרכה וסיוע לצעירים שביקשו לסרב להתגייס, כגון אורי דיוויסשהודיע על סרבנות מטעמי מצפון בשנת 1961 ואשר מאוחר יותר נעצר לתקופה ממושכת על כניסה לשטחים בגלילשהופקעו מתושבים ערבים והוכרזו כ “שטח צבאי סגור” .
תומא שי”ק היה שותף בשנות השישים למאבק נגד הממשל הצבאי שהוטל אז על האזרחים הערבים בישראל, ואחרימלחמת 1967 היה שותף בתנועות רבות ושונות שנאבקו נגד משטר הכיבוש בשטחים. בין השאר היה ממייסדיתנועת ” גוש שלום ” וחבר מרכזי בה. הוא היה הנציג בישראל של תנועת ” אזרחי עולם ” החותרת לבטל את כלהגבולות בין המדינות בעולם והפיץ בארץ את ” הדרכונים העולמיים ” אותם הדפיס מנהיג התנועה גארידיוויס, טייס קרב אמריקאי במלחמת העולם השניה שהפך להיות פעיל שלום. בכרוזים שהדפיס והפיץ מטעםהתנועה כתב שי”ק את כתובתו כ “רחוב לבנדה, תל אביב, חוף מזרח הים התיכון” שכן על פי עקרונות התנועה ישלציין כתובות על פי אזורים גיאגרפיים ולא על פי יחידות פוליטיות ומדיניות.
שי”ק היה האזרח הישראלי הראשון שהצליח להשיג את מחיקת רישום ” הלאום:יהודי ” מתעודת הזהות שלו,וזאת לאחר מאבק ציבורי ממושך ועתירה לבג ” צ. הוא היה מן המייסדים והפעילים הראשיים של התנועהההומניסטית החילונית שנאבקה ללא פשרות ליצירת חברה חילונית בארץ. עם זאת הוא התנגד בחריפות לכלניסיון לנאץ דתיים או חרדים וליצור כלפיהם סטראוטיפים שליליים, והזכיר לא פעם כי הוא נצר למשפחת שי”ק שממנה יצאו רבנים מפורסמים רבים במהלך הדורות. (הרב שי ” ק אשר הנהיג התיישבות של חרדים במושבהיבנאל בגליל, פרשה אשר עוררה סערת רוחות רבה בשנות השמונים, היה קרוב משפחה רחוק של תומא שי”ק ).
הוא דגל בתורתו של הפסיכולוג וילהלם רייך שהטיף לחופש מיני והיה גם צמחוני וטבעוני קפדן ביותר, הןמטעמים מוסריים של התנגדות מוחלטת לפגיעה בבעלי חיים והן מכיון שראה באכילת בשר פגיעה בבריאות.תומא שי”ק שהתנגד לתרבות ” חברת הצריכה ” חי בצמצום רב, הגיע ממקום למקום ברכיבה על אופניו והתקייםבעיקר מירקות שאסף בערב ממרצפות שוק הכרמל. דירתו בקומה העליונה של ” בית האוניה ” ברחוב לבנדה היתהמרכז רוחש פעילות. הוא נטל חלק בפעולותיהם של ארגונים רבים ושונים, גם אם לא תאמו לכל עמדותיווהשקפותיו. במשך שנים רבות היה מגיע לכל הפגנות השלום שנערכו באזור תל אביב והפיץ בהן כרוזיםשהדפיס במכונת הסטנסיל הישנה שלו, עם הססמא ” אדם לאדם – אדם (לא זאב) ” . בתקופת שלאחר חתימת הסכמיאוסלו הביע תומא שי”ק תחושה של תסכול מכך שגם בתקופה שהוכרזה כ ” תהליך שלום ” ממשיכה מדינת ישראלבדיכוי ונישול בני העם הפלסטיני ובמיוחד בהקמה מואצת של התנחלויות בשטחים הפלסטיניים. הוא הביעכבר אז את חששו מכך שהדבר יביא בסופו של דבר להתפרצות אלימה ועקובה מדם.
בתחילת שנות התשעים החלה עירית תל אביב לתבוע משי ” ק תשלומי ארנונה גבוהים ביותר בטענה כי הוא “מחזיק משרד בביתו” . העיריה התעלמה מטענותיו כי המדובר בפעילות התנדבותית טהורה, והחוב המוצהרתפח לכדי עשרות אלפי שקלים. תומא סירב להצעות ידידיו לסייע לו לשלם את הסכום, וטען כי המדובר ברדיפהואי-צדק. באותה תקופה העביר הפרלמט ההונגרי חוק המחזיר את האזרחות ההונגרית לאזרחים שאיבדו אותהבתקופת המשטרים הדיקטטריים של העבר. תומא שי”ק החליט להענות להצעה זאת, עזב את הארץ לבלי-שובוהשתקע בבודפסט, שם היה פעיל בתנועת השלום המקומית והשתתף בהפגנות נגד המלחמה בעיראק ונגדהצטרפות הונגריה לנאט ” ו. בשנה שעברה הוא קנה חווה חקלאית מוזנחת באזור הכפרי שבדרום הונגריהוהשתקע בה, כאשר בכוונתו היה להפוך את המקום לקומונה פציפיסטית-צמחונית אליה יצטרפו שותפיו לדעהולאורח חיים ממדינות שונות. מותו של שי”ק שם קץ לתכניות אלה.
כאמור, נסיבות מותו של שי”ק עדיין אינן ברורות, ומשטרת הונגריה הטילה איסור על הוצאת גופתו מןהמדינה, למקרה שהגופה תידרש לצרכי החקירה. הלוויתו תתתקיים בבודפסט ביום חמישי הבא (29.7).ידידיו בישראל מתכוונים לקיים ערב לזכרו בתל אביב. הוא הותיר אחריו שתי בנות וארבעה נכדים.